גזר דין בתיק ת"פ 27327-09-10

הנאשמים הודו והורשעו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר שלא כלל הסכמה לעניין העונש.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, שני הנאשמים היו מעורבים באירוע של ניסיון לסחר בסם מסוכן. אחיהם של הנאשמים ונאשם 1 קשרו קשר לרכישת כמות מסחרית של סמים מסוכנים. במסגרת הקשר הם נסעו למקום מפגש בדרום, כאשר נאשם 1 אמור היה לקבל לידיו את הסם, ולאחר שאישר את הקבלה היה האח אמור לשלם לספקי הסם את הכסף. בפועל לאחר שנאשם 1 אישר כי קיבל את הסם לידיו ואחיו שילם את הכסף, הספק נטל את הסם לידיו וברח, כך שהעיסקה לא יצאה לפועל. עם זאת, מבחינת נכונותם ופעילותם של המעורבים לקידום ביצוע העבירה, נעשה כל שצריך היה להיעשות. מדובר בעיסקה של רכישת 36 "פלטות" של סם מסוכן מסוג חשיש, תמורת סכום של 29,000 ש"ח. נאשם 1 הורשע באישום זה בעבירה של ניסיון לסחר בסם מסוכן. בנוסף הורשע בשנים עשר אישומים נוספים של סחר בסם מסוכן, שבהם מכר כמויות קטנות של חשיש לקונים שונים תמורת סכומים שבין 100 ל-200 ש"ח, ובאישום אחד של אספקת סם שבו לא קיבל תמורה עבור הסם.

נאשם 2 היה מעורב בסיוע לניסיון לסחר בסם מסוכן, כשחלקו התבטא באישום הראשון בלבד. על פי העובדות פנה אחיהם של הנאשמים לנאשם 2 והציע לו לשמש כנהג בדרך לביצוע העיסקה, תמורת סכום של 20 ש"ח לשעה. לנאשם 2 לא מיוחסת מעורבות בתכנון ובקשירת הקשר.

גמר דין לנאשם 2

הטיעונים לעונש בעניינו של נאשם 2 נשמעו ביום 15.4.12. באותו יום ניתנה החלטה בעניינו של נאשם 2. החלטתי לקבל את המלצת שירות המבחן, להימנע מהרשעתו של נאשם 2 ולהטיל עליו של"צ בהיקף של 200 שעות. הנימוקים פורטו בהחלטה מיום 15.4.12, ואני מאמצת אותם גם עתה. עיקרי הנימוקים היו חלקו המצומצם יחסית של הנאשם באירוע ונסיבותיו האישיות, כולל השפעת אחיו הבכור ומשברים שעבר הנאשם בתקופה הרלוונטית. המאשימה הגישה ערעור על קולת העונש. ב"כ הנאשם הסכים לקבל את הערעור מטעמים פרוצדורליים, מאחר שמשפטם של הנאשמים לא הופרד ועל כן לא ניתן היה לפצל את הדיון. אציין כי לא התקיים דיון בערעור לגופו של עניין.

לקראת הדיון האחרון התקבל תסקיר משלים של שירות המבחן. בשונה מהתסקיר הקודם, בתסקיר הנוכחי המליץ גם שירות המבחן על הימנעות מהרשעה, וציין לטובה את שיתוף הפעולה של הנאשם, את החרטה הכנה שהביע, את העובדה שהוא עורך צעדים ממשיים כדי לשמר את השינוי שעבר בחייו ואת הכוונה לשלבו בהסכמתו בקבוצה טיפולית. כל העובדות הללו מצביעות על שינוי והתקדמות נוספת מאז הוגש התסקיר הקודם. התסקיר מחזק, איפוא, את העמדה שבאה לביטוי בפסק הדין שניתן בעניינו של נאשם 2, ומצדיק עוד את ההימנעות מהרשעה ואת התמיכה במתן אפשרות לנאשם לנהל אורח חיים נורמטיבי בעתיד.

לאור האמור אני נמנעת אף עתה מהרשעתו של נאשם 2, ומטילה עליו לבצע של"ץ בהיקף של 200 שעות בהתאם להמלצת שירות המבחן.

לנוכח ההחלטה בעניינו של נאשם 1, אני מפרידה את הדיון בעניינו של נאשם 2 מהדיון בעניין נאשם 1.

זכות ערעור על ההחלטה בעניין נאשם 2 בתוך 45 יום מהיום.

החלטה בעניין נאשם 1

אין ספק בכך שהעבירות המיוחסות לנאשם 1 חמורות בהרבה מהמיוחס לנאשם 2, הן מבחינת מידת המעורבות שלו באישום הראשון והן בשל ריבוי האישומים, כשכל אחד מהם מייחס לנאשם עבירה חמורה של סחר או אספקה של סמים.

ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה כי ניתן היה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה משמעותית על כל אחד מהאישומים המיוחסים לו. היא טענה כי הנאשם התפרנס מסחר בסמים, וביקשה לגזור עליו חמישים חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם ביצע את העבירות בנסיבות מיוחדות שמסר בהודעותיו במשטרה, אשר הוגשו כחלק מהסדר הטיעון. הוא תיאר כי הנאשם היה בתקופה משברית על רקע שירותו הצבאי ביחידה קרבית, כאשר אחיו הבוגר ניצל את מצוקתו. הסניגור תיאר בהרחבה את ההליכים שהתנהלו לאחר מעצרו של הנאשם, כאשר בשלב הראשון שהה הנאשם במעצר ממש במשך ארבעה חודשים, ולאחר מכן שוחרר למעצר בית ביחידתו הצבאית למשך שנה וחצי, לאחר שמפקדיו, קצינים בכירים בדרגות סא"ל ואל"מ, התייצבו בבית המשפט והביעו את נכונותם ליטול אחריות לנאשם. כיום הנאשם סיים את שירות החובה ומשרת בקבע, ומהווה דוגמא כמי ששינה את דרכיו.

שירות המבחן הגיש תסקירים לגבי הנאשם. בתסקיר שהוגש באפריל 2012 התייחסה קצינת המבחן לקורות חייו ונסיבותיו האישיות של הנאשם. בין היתר ציינה כי הנאשם ביצע עריקות בזמן שירותו הצבאי ואף ריצה תקופות מאסר בכלא צבאי, במהלך מעצרו וחרף ההליכיםה משפטיים הוחלט להחזירו לשירות צבאי והוא סיים את השירות בהצלחה. היא ציינה כי ניכר שסיום השירות הצבאי מביא לתחושת מסוגלות, הצלחה וערך עצמי גבוה. הנאשם אף התבלט כחייל המהווה דוגמא אישית ונחשב כלוחם מקצועי ומיומן, אחראי ובוגר. שירות המבחן ביקש לדחות את הדיון בעניינו של נאשם 1 בארבעה חודשים כדי לבחון את שיתוף הפעולה של הנאשם והתאמתו לקבוצה טיפולית.

בחודש אוגוסט הוגש תסקיר שלפיו הנאשם נמנע משיתוף פעולה, אולם קצינת המבחן הסכימה לתת לנאשם הזדמנות נוספת, וכך נעשה. התסקיר האחרון שהוגש מחודש דצמבר 2012 הוא תסקיר חיובי ביותר. נאמר בו כי הנאשם חזר לשירות צבאי של "מילואים בתנאי קבע" מחודש נובמבר 2012 למשך שנה. קצינת המבחן הביעה את התרשמותה מכך שהחזרה לשירות הצבאי הצריכה מאמצים רבים מול רשויות הצבא, והנאשם "ניהל מאבק עיקש", כאשר המסגרת הצבאית מהווה מסגרת ברורה ותורמת לתהליך השיקום שלו. עוד ציינה כי ההליכים המשפטיים הביאו את הנאשם לעריכת חשבון נפש ולתפנית ממשית בחייו, ויש להם אפקט הרתעתי בפני הישנות העבירה. על כן המלצת שירות המבחן היא להימנע מהרשעה גם בעניינו של נאשם 1 ולהטיל עליו עונש של 200 שעות של"צ, בדומה לעונשו של נאשם 2.

לנאשם 1 הרשעות קודמות הכוללות תיק ללא הרשעה בבימ"ש לנוער משנת 2006  וכן עבירות עריקות מצה"ל, המתיישבות עם המפורט בתסקיר.

ההכרעה בעניינו של הנאשם אינה קלה, כאשר מחד גיסא העונש הראוי לעבירות בהן הורשע הנאשם, הכוללות מספר גדול של עבירות שחר בסמים וניסיון לסחור בכמות גדולה של סם, הוא עונש מאסר בפועל לתקופה לא קצרה, ומאידך גיסא אין ספק שהנאשם עבר תהליך שיקום מהותי ומשמעותי. האינטרס בשימור המצב הקיים ומניעת נסיגה לאחור במצבו של הנאשם הוא עניינו של הנאשם עצמו, אך לא פחות מכך זהו עניינה של כלל החברה. הטלת עונש של מאסר בפועל עלולה לדרדר את הנאשם ולגרום לכך שיהפוך לנטל על החברה במקום להמשיך בדרכו כאזרח התורם לחברה. השיקום נחשב כשיקול דומיננטי בענישה גם לאחר חקיקת תיקון 113 לחוק העונשין (אם כי התיקון אינו חל במקרה זה), ומהווה סיבה המצדיקה ממתחם הענישה הראוי.

לאור כל האמור אני סבורה שהעונש הראוי המאזן בין חומרת העבירה לבין שיקומו של הנאשם הוא עונש של  מאסר שירוצה בעבודות שירות.

יש לקוות שאם הנאשם יימצא מתאים ואם יוטל עליו עונש כזה, הדבר יאפשר המשך דרכו החיובית של הנאשם, וכי מפקדיו של הנאשם בצה"ל, אשר עד עתה הפגינו גמישות ונכונות לקבלו לשירות על אף ההליכים התלויים ועומדים נגדו, ובכך תרמו רבות לשיקומו, ינהגו באופן דומה גם עתה.